החלטה בתיק רע"א 11672/04

1.        בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 19.12.04 (השופטים י' טימור, נ' הנדל וש' דברת). בפסק דינו, דחה בית המשפט את ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בבאר מיום 14.1.03 (השופטת ח' סלוטקי), בו נקבע, כי בנייה במקרקעין שביצע המבקש נעשתה שלא כדין. לאחר הגשת בקשה זו, הגיש המבקש בקשה נוספת ביום 7.2.05 אשר כותרתה "בקשה לצרף ראיות". החלטתי להיעתר לבקשתו זו האחרונה, אף על פי שאין בה כדי לסייע לבקשתו הראשונה של המבקש.

2.        בפסק דינו, קבע בית משפט השלום, כי התובענה שבפניו אינה מחייבת הכרעה  בטענותיו הקנייניות של המבקש, אלא הסוגיה המרכזית העומדת בבסיס התובענה הנה, האם הבנייה על ידי המבקש נעשתה על פי היתר או אם לאו. לאחר שהוצגו בפניו ראיות, נקבע על ידי בית המשפט, כי הבנייה שבוצעה על ידי המבקש במקרקעין נעשתה ללא היתר. על כן, בית המשפט קיבל את תובענת המשיבים והורה על השבת המצב לקדמותו. ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי נדחה בנימוק שלא נמצאה עילה להתערב בממצאים העובדתיים אשר נקבעו על ידי בית משפט השלום.

3.        עיקר טענותיו של המבקש, בבקשה שבפניי, נוגעות להתנהלותם של המשיבים ובא כוחם. על פי הנטען, הכשיל בא כוחם של המשיבים מתן היתר בניה למבקש, בין היתר, אגב ביצוע עבירות פליליות.

4.        דין הבקשה להידחות. בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור מקום בו הטענות המובאות בפניו עניינן בסוגיה משפטית עקרונית, אשר לה השלכות החורגות מעניינם של הצדדים להליך. במקרה דנן, על המבקש להביא לבירור טענותיו בהליכים המתאימים ואין על אלו להתברר במסגרת בקשה זו. כפי שעולה מהראיות אשר בית המשפט נתבקש לצרף לבקשה, המבקש הגיש תובענה נגד בא כוחם המשיב וזו אכן מתבררת בימים אלו בפני בית המשפט המחוזי.

           לנוכח האמור, דין הבקשה להידחות.

           ניתנה ל' באדר א' תשס"ה (11.3.05).

                                                                                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   /אמ התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: